צינור הנפט של אדסרט שישראל הפעילה בעבר כמיזם משותף סודי עם איראן יכול להיות נהנה מרכזי מהסכם השלום בתיווך טראמפ עם איחוד האמירויות הערביות. עם איחוד האמירויות הערביות באופן רשמי את החרם הערבי שמונה עשור על ישראל – ושכנות אחרות עשירות נפט במפרץ שעשויות ללכת בעקבותיה – המדינה היהודית עומדת בראש תפקיד גדול בהרבה בסחר באנרגיה באזור, בפוליטיקה בנפט ובביג השקעות נפט.
זה מתחיל בצינור חסר שימוש אך אסטרטגי. המנהלים הישראלים של אירופה אסיה צינור ושות '(EAPC) יוצאים בזהירות מהצללים ואומרים כי צינורם בן 158 ק"מ מהים האדום לים התיכון מספק גם אלטרנטיבה זולה יותר לתעלת סואץ המצרית וגם אפשרות להתחבר לערבי. רשת צינורות המובילה נפט וגז לא רק לאזור, אלא לנמלי הים המספקים את העולם. "זה פותח הרבה דלתות והזדמנויות", אמר מנכ"ל חברת הצינורות, איזיק לוי, למדיניות החוץ. הוא סבור כי הצינור, המחבר בין נמל אילת הדרומי של ישראל לבין מסוף מכליות באשקלון שעל חוף הים התיכון, עלול לסתום חלק נכבד ממשלוחי הנפט הזורמים כעת בתעלת סואץ הסמוכה.
בעוד שחלק גדול מההופלה סביב אמנת איחוד האמירויות הערביות התמקדה במגזרים אחרים כמו טכנולוגיה, בריאות, חינוך ותיירות, צינור אילת-אשקלון מביא את העסקה לתחום הנפט, הלב הפועם של כלכלת המפרץ הפרסי. . כעת, לאחר שהאמירויות שברו את הקרח, ההזדמנויות לעסקאות אנרגיה ערביות ישראליות רחבות ומשתלמות, החל מהשקעה בצינור הישראלי עצמו ועד התאמתו להובלת גז טבעי או חיבורו לצינורות ברחבי ערב הסעודית והמזרח התיכון הרחב יותר. . "אם הם עושים שותפויות עם ישראלים, יש פוטנציאל אדיר לכל מיני עסקים", אמר מרק סיברס, לשעבר שגריר ארה"ב בעומאן, שם ערך ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ביקור פורץ דרך לפני שנתיים.
צינור אילת אשקלון מביא את עסקת איחוד האמירויות לתחום הנפט, הלב הפועם של כלכלת המפרץ הפרסי.
לפני קצת יותר מ -60 שנה, כאשר הוא הוקם, צינור אילת-אשקלון היה פרויקט בנייה לאומי מסיבי שמטרתו להבטיח את אספקת האנרגיה של ישראל ואירופה בעקבות משבר סואץ בשנת 1956. נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר הגביל את המשלוח דרך התעלה, מה שגרם לפלישה מצד הכוחות הישראלים, הבריטים והצרפתים. המאמצים הבאים של מצרים לחסום את נתיב המים המלאכותי באורך 120 קילומטר מילאו תפקיד גם במלחמות ישראל-ערבים ב -1967 וב -1973.
מרבית הנפט הזורם בצינור הגיע מאיראן, שהייתה ביחסים קרובים אך דיסקרטיים עם ישראל במשך עשרות שנים תחת השאה מוחמד רזא פהלווי. בשנת 1968 רשמו ממשלות ישראל ואיראן את מה שכונה אז "אילת-אשקלון צינור ושות '" כמיזם משותף 50-50 לניהול ייצוא הגולמי האיראני דרך שטח ישראל ואילך במכליות לאירופה.
נראה כי חלק גדול מזרימת הנפט המוקדמת תיווך על ידי סוחר הסחורות המיליארדי מארק ריץ ', שלימים הוגש נגדו כתב אישום בארצות הברית בגין המשך סחר עם איראן לאחר המהפכה האסלאמית בשנת 1979, כשהוכרזה כמדינת אויב. ריץ 'קיבל חנינה בשנת 2001 על ידי נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון, שאמר כי הוא התרגש בחלקו מפניות של מנהיגי ישראל וראשי המודיעין. תומכי הסוחר הנוכל, כולל ראש ממשלת ישראל לשעבר שמעון פרס ואהוד ברק, אמרו כי חילץ שוב ושוב את המדינה היהודית מהמאמצים להשמיד אותה. ריץ ', שמעולם לא הורשע, נפטר בשנת 2013.
בית משפט בשוויץ הורה לישראל בשנת 2015 לשלם לאיראן פיצוי של כ -1.1 מיליארד דולר כחלק מהרווחים מהבעלות המשותפת על הצינור מאז ששני האויבים ניתקו את היחסים בשנת 1979, אך ישראל סירבה לשלם.
אמנם צינור 42 אינץ 'הראשי של החברה נבנה להובלת נפט איראני צפונה לים התיכון, אך כעת היא עושה את רוב עסקיה באופן הפוך. היא יכולה לשאוב נפט שנפרק באשקלון מאוניות שנשלחו על ידי יצרנים כמו אזרבייג'ן וקזחסטן למיכליות במפרץ עקבה להובלה לסין, דרום קוריאה או במקומות אחרים באסיה. במקביל לצינור הגולמי פועלת צינור בגודל 16 אינץ 'המוביל מוצרי נפט כמו בנזין וסולר. החברה מרוויחה כסף גם מהפעלת מיכלי אחסון במסופי המשלוח שלה.
האורכים אליהם עוברים לקוחות הצינור שלה כדי לטשטש את זהותם הם אגדיים.
היתרון של הצינור על פני סואץ הוא היכולת של הטרמינלים באשקלון ובאילת להכיל את סופר טנקרים ענקיים השולטים כיום בספינת הנפט, אך גדולים מכדי להתאים דרך התעלה. אוניות הידועות בשם VLCC, או נושאות גלם גדולות מאוד, יכולות להוביל עד 2 מיליון חביות נפט. לעומת זאת, תעלת סואץ בת ה -150 היא רק עמוקה ורחבה מספיק כדי להתמודד עם מה שנקרא ספינות סוזמקס, עם מחצית מהקיבולת של VLCC בלבד. לכן סוחרי נפט צריכים לשכור שתי אוניות דרך התעלה עבור כל אחת מהן שישלחו דרך ישראל. עם עמלות חד כיווניות דרך סואץ המגיעות ל300-400,000 $, לוי אומר כי הצינור מאפשר לישראל להציע הנחה משמעותית.
עסקיה של החברה תמיד היו אחד הסודות השמורים ביותר בישראל. גם היום EAPC לא מפרסם דוחות כספיים. לוי אומר שהוא לא יכול לחשוף את שמות הלקוחות – אם כי לדבריו הם כוללים "כמה מהחברות הגדולות בעולם". איזה מעט מידע שידוע בציבור התגלה רק כתוצאה ממאבקים משפטיים בעקבות קרע בצנרת בשנת 2014 שגרם לאסון הסביבתי החמור ביותר בתולדות ישראל, ושפך יותר מ -1.3 מיליון ליטרים נפט גולמי לשמורת הטבע המדברית עין עברונה. .
אם הספרים של EAPC אטומים, האורכים שאליהם לקוחותיה הולכים לטשטש את זהותם באמצעות רישומים מרובים וטכניקות הסוואה אחרות של החברה הם אגדיים. החרם שנאכף על ידי סעודיה, איחוד האמירויות הערביות ושכנותיהן המייצרות נפט הביא לכך שמיכליות שמודות שהעגינותן בישראל ייאסרו מהעומס העתידי במפרץ הפרסי, ויהרסו למעשה את עסקיהן. הפרטים חסויים ביותר – אך בדרך כלל הדרכים שבהן ספינות יכולות לטשטש את פעילותן כוללות כיבוי משדרים, צביעה מחדש, הדפסה מחדש, רישום מחדש וזיוף רשומות העגינה שלהם.
לוי, קפטן בדימוס בחיל הים הישראלי, אמר למדיניות החוץ כי הסודיות הנדרשת הופכת את צינור הצינור ליקר מדי עבור מרבית המשלוחים. "ספינות רבות שהגיעו לאילת ולאשקלון נאלצו לבצע פעולות כאלה ואחרות על מנת שלא יוחרמו בנמל כזה או אחר. אם הספינה חוששת שהיא תהיה ברשימה השחורה וחרם, זה יתמחר. כל מה שעולה לי כסף, כך שמחיר ההובלה יעלה. "
המודל העסקי של EAPC משתפר באופן דרמטי עם שחיקת החרם הערבי. "אם החששות [בסודיות] יירדו משמעותית, המחיר יירד משמעותית", אמר לוי. "אז זה הופך להיות ריאלי מבחינה כלכלית ועוד יותר כדאי." לאחר הסרת המחסומים הפוליטיים לשימוש בישראל כמוקד מעבר למטענים, העסקים עלולים להתפתח. לאחר שהסכם ישראל-איחוד האמירויות הערביות פורמל, צפויים לעקוב אחר חברים במועצה לשיתוף פעולה במפרץ, ככל הנראה בחריין ועומאן. ערב הסעודית הודיעה כי לא תיצור קשרים רשמיים עד שייפתר הסכסוך הפלסטיני, אף שקשריה העסקיים עם ישראל רבים וגדלים.
לוי אומר כי מטרתו היא כי הצינור יתפוס בין 12% ל -17% מעסקי הנפט המשתמשים כעת בסואץ.
לוי אומר כי מטרתו היא כי הצינור יתפוס איפשהו בין 12 ל -17 אחוז מעסקי הנפט המשתמשים כעת בסואץ. בגלל מגבלות התעלה, חלק ניכר מגולמי המפרץ המגיע לאירופה וצפון אמריקה נשאב דרך צינור סואץ-ים תיכוני במצרים, בו סעודיה ואיחוד האמירויות נתונות. הצינור של מצרים, לעומת זאת, פועל בכיוון אחד בלבד, מה שהופך אותו פחות שימושי מהמתחרה הישראלי, שיכול גם להתמודד, למשל, עם נפט רוסי או אזרביג'אני לכיוון אסיה.
המפסידה תהיה מצרים, שתראה כי עסקים מנוטלים ויש להם פחות שליטה על המחירים כעת כשיש תחרות. גם כשהיא מכירה חברים חדשים במפרץ, החברה הישראלית צריכה להקפיד לנגוס עמוק מדי במקורות ההכנסה של מצרים, המדינה הערבית הראשונה שעשתה שלום עם ישראל בשנת 1979, ואחת הענייה. "אני לא חושב שזה ישמח את המצרים", אומר סיברס, השגריר לשעבר.
שיתוף הפעולה בין ישראל לאמירויות בספנות אינו חדש לחלוטין. תקדים להחלקת הדרך הוא שירותי הספנות המשולבים של צים בישראל, שעוגנים בנמלים המנוהלים על ידי דובאי הספנות טיטאן DP World כבר למעלה מ -20 שנה, והשקיעו במיזמים משותפים עם חברת האמירות. היחסים בין בעל הצים עידן עופר ליו"ר העקורים סולטן אחמד בן סוליים הם כה חזקים, עד שהמיליארדר הישראלי השדל את הקונגרס האמריקני בשמה של חברת דובאי בהצעתה הכושלת לרכוש פעולות מסוף בארצות הברית בשנת 2006.
אפשרויות רבות עוד יותר נובעות מהגילוי של ישראל שפע של מרבצי גז טבעי מול חופי הים התיכון שיכול לספק הרבה יותר מהצרכים של ישראל עצמה. הכנסת משקיעים במפרץ בנוסף לשותפותיה הנוכחיות של ישראל כמו שברון, והאפשרות להתחבר לרשת צינורות הגז של המזרח התיכון, תפתח אופק חדש נוסף לתעשיית האנרגיה המתהווה בישראל.
כאשר צינור אילת-אשקלון יוצא מהאפילה המטופחת בקפידה, הסכם השלום של איחוד האמירויות מציע לישראל שער למועדון המסחר הנפט הגבוה ביותר, שם הסתרת דגלו הייתה עד כה מחיר הקבלה.
